מחויבות זוגית זאת התשובה

אינטימיות, מחויבות ותשוקה – אלו הן שלושת הצלעות ב"משולש האהבה", שלושה רכיבים שחיוניים למערכת זוגית בריאה והופכים אותה  לקשר אמת ולאהבה המושלמת. תאוריית "משולש האהבה" שהציג רוברט סטרנברג (בספרו "החץ של קופידון") מציגה  שמונה סוגים שונים של  זוגיות שנפרט להלן:

זוגיות המבוססת רק על מחויבות ותשוקה – יוצרת אהבה אשלייתית

זוגיות המבוססת רק על אינטימיות – יוצרת אהבה של חיבה

זוגיות שמבוססת על אינטימיות ותשוקה – יוצרת אהבה רומנטית

זוגיות שיש בה רק מחויבות – יוצרת אהבה "ריקה"

זוגיות שיש זה רק מחויבות ואינטימיות – יוצרת אהבת רעים/חברים

זוגיות שיש בה רק תשוקה – יוצרת אהבה עיוורת

מהי זוגיות טובה?

זוגיות טובה מחייבת הזנה הדדית מתמדת, היא ממשיכה להתפתח עם השקעת משאבים של זמן, מרחב, עניין, מגע רגשי ופיזי, וקבלת מצבים של אי הסכמות ושונות – כל אלו מתקיימים תוך שמירה על כבוד, דאגה ומחויבות. רכיב  מחויבות נשמע חיוור וחסר להט בהשוואה לתשוקה ולאינטימיות, אך  בתקופות משבר המחויבות עומדת בבסיס הקשר – גם כשתשוקה דועכת והאינטימיות מתערערת – המחויבות שומרת על הקשר ומאפשרת להפוך סיכון לסיכוי.

שייכות או נפרדות או גם וגם

התנהגות בני אדם משקפת את הצרכים שלהם, הבחירה בדרך מסוימת מתרגמת את הצורך שעולה בזמן נתון. בני אדם בהיותם יצורים חברתיים מכוונים לשני צרכים מנוגדים: צורך בהשתייכות וצורך בנפרדות. צורך בשייכות הוא צורך לחלוק חוויות עם הזולת, נגזרים ממנו צרכים כמו שיקוף, תוקף, כמיהה להיות חלק מקבוצה – זוגיות היא ביטוי מובהק לשייכות, מאידך קיים גם צורך בנפרדות – הגדרה עצמית של אדם, כישות עצמית ובלתי תלויה באחר. רובנו נמצאים על הרצף בין שייכות לנפרדות, זוגיות מיטבית נותנת מענה לצורך בשייכות, ומאידך מאפשרת ביטוי אותנטי ונפרדות. 

"הילדות" שלנו ככלי אבחון:

אנו נושאים עמנו ייצוגים לזוגיות, ייצוגים אלו הם רשמים שצברנו – רצועות של חוויות ורגשות שנרכשו במהלך החיים, מרביתן קשורות בחוויות בילדות ובתהליך ההתבגרות, חשיפה לחוויות זוגיות? מה היא מחויבות? במה היא כרוכה? כך למשל ילד שראה את אימו מתמסרת לבית ולמשפחה ובוחרת לא לעבוד או ללמוד, יפרש את התנהגות אימו כוויתור עצמי והוא יקשר את המחויבות הזוגית כדבר שכרוך בוויתור על מימוש עצמי – הקרבה. רשמים אלו ישפיעו על העמדות שלו בהמשך ויתכן שגם על  בחירת אופייה  העתידי של הזוגיות וכן על מינוני המחויבות שלו בעתיד. 

פחד ממחויבות:

חלק נכבד מאנשים שחוששים ממחויבות מציגים תמונה של העדר בשלות. סיימון סינק הציג את דור המילניום כדור מפונק, מתקשה לקחת אחריות, חסר יוזמה ובעל תחושת מסוגלות דלה, באופן כללי הדורות הקודמים מייחסים לבני העשרה והעשרים אפיונים של בגרות לקויה. העידן הפוסט מודרניסטי שם את הדגש על הצרכים האישיים של האינדיבידואל  ואת החיפוש המאסיבי אחר האושר האישי. הערכים הנגזרים מכך קשורים בהקשבה ודאגה לצרכים האישיים של הפרט, עיסוק מוגזם בעצמו ותחושה, שסוד האושר הגדול טרם התגלה בפניו.

חשש ממחויבות יכול לנבוע ממשקעי ילדות וממודלים ליקויים של התקשרות עם הדמויות המשמעותיות הראשונות. היה זה ג'ון בולבי שטבע את המונח  "התקשרות" ((attachment בהתייחסות לקשר הראשוני שתינוק יוצר עם האם (או מבוגר משמעותי אחר). קשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק  בעתיד. אפיוני ההתקשרות שהתינוק מפתח ביחסיו עם מבוגר זה יהוו בסיס למודלים מנטליים שיעצבו את  סגנון ההיקשרות שלו כבוגר עם הזולת לאורך כל חייו – אלו ישפיעו על יצירת קשרים רגשיים עמוקים וקשרים זוגיים בפרט.  

ילדים שחוו סגנונות התקשרות מנוכרים או בלתי-עקביים, עלולים להתקשות בבניית יחסים מבוססי רגש ולעיתים קרובות הקשרים הרגשיים יהיו לקויים, מצומצמים והתבססו על "החפצה". התקשרות מוקדמת  זו לא היתה יציבה ועקבית, ולא העניקה תחושה של ביטחון ,לעיתים הילדים הרגישו שההורים היו חסרים ולא נתנו מענה לצרכים הרגשיים שלהם. במקרים אלו הרגישו שנסיבות החיים מאלצים אותם להתגבר מהר מדי והם כמהים לקרבה וקשר , אך בו זמנית גם חוששים מהם משום שקרבה מקושרת גם  בדחיה.

אדם שחווה דחיה ינסה להימנע משחזור דחיה- הדרך הנכונה ביותר להימנע מדחייה נוספת היא הימנעות מקרבה.  אדם שחווה סגנון התקשרות זה יתקשה לתת אימון ויתקשה  לסמוך על בן/בת הזוג  לעיתים קרובות יהיה עסוק בעיקר בניסיון לשמר קשרים באמצעות טובות הנאה וביטויים חומריים  ויחשוש שמא ידחה בכל עת, שלא יספק את אלו. הוא ישמר מיחסים זוגיים רגשיים ואינטנסיביים מתוך חשש להיחשף למצבים של קרבה,  ובמצבים אלו אף ירגיש מאוים וחרד מהדחייה שעלולה לבוא בהמשך, הוא יטה יותר להימצא בקשר מבלי להתמסר רגשית או להיות מנותק. פחד מדחייה זה משתק אותו ומנהל את מערכות היחסים שלו. ("כל זמן שאני נראית טוב הוא רוצה אותי, כשאתבגר הוא לא ירצה אותי… זה קשר זמני ואין סיבה להתחייב").

למה קשה לי להתחייב?

פחד ממחויבות עלול להתפתח בילדות המאוחרת, עם הכניסה לגיל ההתבגרות בניסיון של המתבגר לעצב לעצמו זהות נפרדת ויציבה. הדאגה וההתערבות של ההורים, שבילדות התקבלו בחיוב, עלולות להעיק על המתבגרים המנסים בשלב זה בחייהם להגדיר את זהותם העצמאית והעכשווית ולפיכך לעשות יותר ויותר דברים בדרכם. המתבגר חווה את  החוקים והמגבלות, ההתעניינות והשאלות, כהוכחה לכך שהוריו אינם מכבדים אותו ועדיין רואים בו ילד קטן וחסר אונים, המתקשה בקבלת החלטות עצמאיות. בתקופה זו המתבגרים מנסים לקרא תיגר על הוריהם ובאמצעות התנגדות ומרדנות הם יגדירו לעצמם את עצמם כאדם מובחן. הורות חודרנית, תובענית לא מאפשרת התפתחות עצמית ובמקרים אלו הפרט מקשר כל ביטוי של קרבה כאיום להיבלעות, חדירה פלשנית. סימנים של קרבה מיוצגים בעיניו כאיום על שלילת זהותו האישית, ניסיונות ליצור תלות רגשית, סחיטה רגשית ומניפולציות. מצבים של דאגה וקרבה מוצגים בעיניהם כתמרור אזהרה, האינטנסיביות של הרגשות הללו עלולה להבהיל אותם, ולהגביר אצלם את תחושת החרדה ואת החשש שלהם לאבד שליטה ואף את עצמם בתוך מערכת היחסים. במקרים קיצוניים הפרט עלול לפרש כל מבע של אינטימיות כאיום לאבוד עצמיותו והוא יגיב בדפוסים קיצוניים של היבדלות והתמכרות לחופש, תוך התרכזות והגנה על עצמו וצרכיו. פחד מהיבלעות והיטמעות בקשר מביא לאימוץ דפוסים של נבדלות.

מה תפקידו שח היועץ בתהליך:

ביעוץ  ננסה להבין את מהות הקושי במחויבות. נצלול ונחקור את הרקע לקשיים במחויבות – אם הקשיים נובעים מניסיון להימנע מפגיעה- חשוב להיות מודע לכך. כל התנהגות מניעתית מקורה בניסיון לצמצם מצבים של פגיעות, ניסיון להימנע משחזור של כאב. אדם שמתנהל מתוך חשש ופחד אינו מתנהל באותנטיות, הוא עסוק בשמירה על עצמו ובהתגוננות מהאיום שרובץ עליו. יעוץ  יחשוף את הקולות הפנימיים של הפרט, את העמדות, ההנחות, הציפיות ובעיקר את קולות הפחד הלא מושמעים ועם זאת דומיננטיים מאוד בניווט ובקבלת ההחלטות. התערבות ייעוצית תסייע לפרט לנהל את פחדיו ממקום פרו-אקטיבי  במקום להגיב להם או לאפשר להם לנהל אותו.

התערבות ייעוצית תחשוף את הרגשות והצרכים שעומדים בבסיס ההתנהגות המניעתית של בן/בת הזוג  הפוחד מהתחייבות. מתוך הבנת מהות הקושי, ההתערבות  של היועץ הזוגי תכוון להרגיע את החששות והפחדים שעולים בחדר. זוגיות היא הזדמנות לייצר חוויות מתקנות, להשקיט פחדים, הזדמנות לרפא פצעי ילדות קודמים ובכך ההתערבות הזוגית  תתמקד בהפיכת בן/בת הזוג למקור

תמיכה, הגנה וביטחון.

קצת עלי

אני עורכת דין המתמחה בדיני משפחה כבר למעלה מעשור. במהלך הקריירה שלי, הגיעו אליי אין ספור זוגות שנמצאים על סף פרידה, אך עדיין לא בטוחים אם זה הצעד הנכון עבורם. רבים מהם מרגישים שהזוגיות שלהם עלתה על שרטון אבל הם לא רוצים לפרק את המשפחה. כעורכת דין מאז ומתמיד לא הסכמתי לטפל בזוגות שלא היו מגובשים בפירוק המשפחה. מבחינתי לפרק משפחה זאת פעולה שיש לעשות רק במקרים חריגים בהם כלו כל הקיצים. 

עקבו אחרי

הרשמה לניוזלייטר

הירשם לעוד!

You have been successfully Subscribed! Ops! Something went wrong, please try again.

Instagram

Edit Template
© 2023 כל הזכויות שמורות ל- GHZ / קידום ובניית האתר RAVENMEDIA.CO.IL