כאשר זוג מגיע לייעוץ זוגי כניסיון אחרון להציל את הנישואין שלהם לפני שהם נכנסים לתהליך של גירושין, חשוב לי שבני הזוג יגיעו עם מוטיבציה לתקן ולעשות כל מה שניתן כדי למנוע את פירוק המשפחה. אך לצערי, לא כל תהליך כזה נגמר בסוף טוב. יש מקרים בהם לא ניתן להציל את הנישואים, אבל חשוב לי ללמד ולהבהיר לבני הזוג שניתן ואפשרי להתגרש בטוב, כאשר טובת הילדים היא בראש סדר העדיפויות ולעל נפרט בהמשך.
כל זוג כזה שמגיע לייעוץ עומדות מפניו שלוש אופציות: או ל"התחתן מחדש" או להתגרש או להשאיר את המצב כמו שהוא.
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בשיעור הגירושין בעולם המערבי. העלייה נובעת ממספר סיבות ובניהם: חיזוק האינדיוודואליזם, עלייה חדה בשיעורי ה – FOMO (הפחד מלפספס), הפחתת התלות הכלכלית של גברים ונשים, קבלה חברתית רחבה ביחס לזוגות גרושים, האצבע מאוד קלה על ההדק, והעובדה שיש הרבה יותר מתיחות בחיי הנישואים עקב הקידמה והחברה בהשוואה לתקופת העבר.
זוגות מגיעים לייעוץ זוגי עקב סיבות שונות ומגוונות כגון: חוסר התאמה, חוסר בשלות, פערים אינטלקטואליים ו/או תרבותיים, משברים, חילוקי דעות שאינם ניתנים לגישור, קנאה, השפעה של משפחות המוצא, השוואה לגרושים אחרים, בעיות בחיי המין וכו'.
מחקרים מוכיחים, כי רק 30% מתוך 80% מהזוגות שמביעים רצון להתגרש, אכן מתגרשים בפועל.
הפער הזה נובע ממספר סיבות שאת חלקם אפרט כדלקמן:
- מבנה האישיות של כל אחד מבני הזוג (אימפולסיביות או אישיות שקולה)
- נורמות חברתיות.
- אילוצים משפחתיים.
- מצב כלכלי.
- מצב נפשי/חרדות היקשרות כגון: חרדת נטישה או דחייה (הם חלק מפצעי הילדות)
תגובות אופייניות לתהליך הגירושין:
ראשית חשוב להבין שפרידה מבן/בת הזוג היא אובדן. כל אחד מבני הזוג יחווה סבל, קושי, תחושת אשם וכו', וכל אחד מבני הזוג יגיב אחרת לגירושין שאפרט בקצרה להלן:
- חלק מבני הזוג יגיבו בצורה תקיפה – תוקפנות מילולית ולעיתים אף גופנית, הטרדה או בנקמנות, וזאת מתוך רצון לפגוע בזולת. לעיתים התוקפנות מופנת גם כלפי העצמי.
- חלקם יגיבו בבריחה – האמור יתבטא בנסיגה או בדיכאון. לרוב ההליך יתחיל אצלם בהכחשה או התעלמות אשר לאט יתגלה כפאניקה , חוסר בטחון, פגיעות והתבודדות. אותו אדם ינסה להמלט מהכאב והאובדן או לחילופין יקבל החלטות נחפזות רק כדי להימנע מהתמודדות.
- חלקם יקפאו – יעלה בהם תחושה של מבוכה, אובדן שליטה, וויתור על המאבק.
חשוב מאוד ששני בני הזוג יעברו יחד תהליך של עיבוד וסגירה טובה של הקשר כדי שיוכלו למצוא את האושר שלהם גם אחרי הליך הגירושין.
ילדי הגירושין
מרבעת המחקרים מלמדים שבעוד שעל פי רוב ילדים מצליחים להסתגל למציאות החדשה, אך הן מתקשים להתמודד מול מריבות הוריהם, ובייחוד מול ניכור הורי קרי כאשר הורה אחד "נעלם" להם ביוזמו או ביוזמת הצד השני.
ישנם שני משתנים מרכזיים אשר משפיעים האם חווית הגירושין תהיה סבירה או טראומתית בקר הילדים והם:
- תדירות המפגשים עם כל אחד מההורים – חשוב לקיים את הסדרי השהות עם הילדים באופן קבוע ושוט, וזאת כדי למנוע את התחושה בקרב הילדים כי הורה אחד "נעלם" להם.
- אופי התקשורת בין ההורים עצמם – טיב התקשורת ומידת החשיפה של הילד אליה הם קריטיים מאחר ויש להימנע מהכנסת הילדים ללב הסכסוך ולהשתמש בהם ככלי ניגוח בצד השני.
כלומר, תמיד תזכרו שהילדים מושפעים מאוד מביטויי המתח הנלווים לתהליך הגירושין, ע"י עוצמת הקונפליקט בין ההורים ומאופי התקשורת בניהם. פה המקום לציין, כי לאור האמור לעיל, תמיד עדיף להתגרש בהסכם בצורה מכבדת ולא להיגרר למלחמות בבית משפט וזאת כדי למנוע את עירוב הילדים בסכסוך, ולמנוע מהילדים את הצורך "לבחור צד" או להוות חומת המגן של אחד ההורים. תנו לילדים להישאר ילדים ואתם תשתדלו להיפרד בטוב, תוך וויתור ותקשורת בריאה למען הילדים ולטובתם.
הגירושין בעיני הילדים
יש לזכור שגם אצל הילדים יש דמיון בעיבוד הליך הגירושין כארט של אובדן ואבל. כל ילד יחווה ויעבד את הגירושין בצורה אחרת כפי שאפרט להלן:
- הכחשה – "הם בטח יחזרו, הם כבר רבו בעבר, זה לא יקרה"
- חולי – בעיקר סביב כאבי בטן.
- כעס – כגון: תסכול, פחד, אכזבה וכו'
- מיקוח – "אני מבטיח להיות ילד טוב"
- ייאוש – נובע בעיקר מתחושת געגוע לאחד ההורים/לשלמות המשפחה. לעיתים תופיע תחושת אשמה עצמית או האשמת האחר.
- השלמה – תושג באמצעות עיבוד נכון של ההליך, ע"י הנגשת ההליך בצורה מיטבית ע"י ההורים.
חשוב לזכור – שילדים הם תצפיתנים מעולים, אבל פרשנים גרועים כלומר, הם תמיד יקצינו את הסיטואציה ולכן התפקיד שלכם ההורים זה לתת לילד הרבה מידע ואינפורמציה כדי להוריד לחץ וחרדה.
עוד חשוב לזכור, כי הילדים לא בחרו את הליך הגירושין, אלא האמור נכפה עליהם, ולכן חשוב שתזכרו, שככל שאתם מורידים מחד את רמת הקונפליקט ההורי, מאידך שומרים על טיב הקשר בניכם האמון יפחית את הסיכון לנזקים שיגרמו לילדים בטווח הקצר והארוך ולכן, אל תשתמשו בילדים לטובת מניפולציות כלפי הצד השני, אל תחשפו את הילדים למצבי אלימות או האשמה, אל תהפכו את ילדיכם לאנשי סוד או בעלי ברית כנגד הצד השני תוך כדי חשיפת מידע, תשאירו אותם מחוץ לסכסוך תוך כדי ידיעה ברורה שטובתם ורווחתם היא "נר לרגליכם" בכל התהליך וכמובן גם אחריו.
כיועצת זוגית, נלמד יחד כיצד לתווך לילדים את הליך הגירושין, תוך כדי התאמת האמור לגילי ילדים. נלמד אך מדברים עם הילדים על הגירושין ומהי הדרך הנכונה לעבור את התהליך יחד, כאשר שני ההורים מתנהלים יחד כיחידה אחת למען הילדים. ויש לזכור שהכי חשוב זה לתת כמה שאפשר אינפורמציה ממוקדת, ברורה ועמוקה כדי שיהיה לילדים יותר קל לדמיין את המציאות החדשה ובמקביל לתת להם זמן לעקל ולפרוק את החששות והדעות שלהם, והכל תוך כדי נטיעת בטחון ותקווה שתמיד תישארו ההורים ושתמיד תישארו משפחה גם לאחר הגירושין.
גירושין הם סוף אך גם התחלה חדשה ולכן אתם צריכים כבר בהליך הגירושין ל"נטוע את הזרעים" שיבטיחו צמיחה חדשה של עתיד טוב לילדים שלכם ולכן.